לשון הרע היא אמירה הפוגעת בכבודו או בשמו הטוב של האדם, קבוצת בני אדם או ארגון.
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), מגדיר ועוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של האדם באמצעות הטלת איסור פרסום ביטויים העלולים להשפילו או לבזותו.
פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין בגינה ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ואף יכול להתגבש לכדי עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר.
סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, קובע כי בגין פרסום לשון הרע רשאי ביהמ"ש להטיל פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח וזאת ללא הוכחת נזק.
סעיף 7א(ג) קובע כי במידה והוכח כי פרסום לשון הרע פורסם בכוונה לפגוע, רשאי ביהמ"ש להטיל פיצוי שלא יעלה על 100,000 ש"ח וזאת ללא הוכחת נזק.
בפס"ד – תק (חד') 30315-03-19 שירלי עודד נ' שי ברכה שניתן ביום 10.09.2019, חייבה כב' הרשמת הבכירה טלי מירום מביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה את חבר סיעת "יש עתיד" שי ברכה, לשלם פיצויי לשון הרע בסך 17,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 700 ש"ח לחברתו לסיעה, שירלי עודד, וזאת עקב כינוייה "יא נואפת" במהלך ויכוח סביב הצבעה על פרויקט פינוי-בינוי בעיר חדרה.
הרשמת דחתה את טענתו של שי ברכה כי לא התכוון להיבט המיני אלא לבגידה פוליטית והבהירה שנאיפה מתייחסת בהכרח לקיום יחסי מין עם מי שאינו בן הזוג, וכי שי ברכה חצה קו אדום.
עוד הוסיפה הרשמת כי לא רק שברכה לא התנצל אלא המשיך ופרסם פוסטים פוגעניים על הגב' עודד, כולל פוסט שלעג למראה החיצוני שלה.
לאור התנהלותו של שי ברכה הרשמת לא סברה כי הוא זכאי להנות מהגנת תום הלב וחייבה אותו לשלם פיצויי לשון הרע.
צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ ושירות משפטי בגין תביעת לשון הרע!
קריסטין לפאג'יאן – משרד עורכי דין
0543-964496