כאשר זוג הורים מחליט להפריד כוחות, עולות שאלות ותהיות בנוגע לילדים המשותפים, לזמני השהייה וכן להוצאות שאמורים לחלוק, ואיך לא? המזונות.

לפני כמה שנים, התוודענו למשמורת משותפת בה ההורים חולקים שווה בשווה את כל ההוצאות וכן מבלים וחולקים זמן שווה עם הילדים וטיפולם. 

לאחרונה הגיעה לארץ שיטה שמשתמשים בה כבר מספר שנים בארה"ב שנקראת נסטיג והיא מגיעה מהמילה נסט שמשמעותה "קינון", הילדים נשארים בקן שלהם שלו הם רגילים ואילו ההורים הם אלה שיוצאים ויגיעו לבית הילדים לסירוגין.

השיטה התחילה אצל עשירי ארה"ב, אשר להם היכולת הכלכלית ליישם את השיטה אך במהלך השנים הוכח כי לא רק בעלי ממון כלכלי יכולים ליישם אותה, אלא כל זוג שמחליט להפרד וזאת באמצעות הדרכים שיצויינו ויוסברו במאמר זה.

לדוגמה: זוג הורים ולהם 3 ילדים, החליטו להתגרש והגיעו להסכמות הסדרי השהייה, כך שהאב ישהה עם ילדיו פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני הם ילונו אצלו. במקרה כזה האב מגיע פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, אוסף את הילדים לביתו החדש ומחזיר אותם לבית אימם בהתאם להסדר. 

יש הגורסים כי שיטה זו גורמת לרגשות מעורבים אצל הילדים ואף מביאה איתה פחדים נסתרים אשר יכולים לצוץ לאחר שנים בשל כל השינוי הפתאומי שהילדים חווים בשל הפרידה.

שיטת הנסטינג מביאה איתה פתרון זמני יצירתי ורענן, בו הילדים נשארים בביתם הקבוע, אותו הם מכירים ואילו ההורים הם אלו שילכו ויבואו, ויחליפו בתים לסירוגין בהתאם להסכם. 

אז מה היתרונות אתם שואלים? מסתבר שלא מעט!

שינוי קטן והדרגתי: הילדים חווים שינוי קטן ולא משמעותי ומתחילים להתרגל לפרידה של הוריהם בדרך עדינה יותר, הם נשארים באותה מסגרת, חשים את אותה היציבות והשגרה היומית שחשו לפני שהוריהם החליטו להיפרד. השינוי שהם מבחינים בו, הוא שהוריהם הולכים, באים ומתחלפים לפי הסדרי השהייה וכך מתרגלים לרעיון הפרידה בצורה בטוחה יותר. 

פחד כלכלי: כאשר הורים מחליטים להתגרש יש צורך להתחיל לחפש דירה שמתאימה לצורכי הילדים, שתספק להם את כל הצרכים להם היו רגילים, באם זה חדר לכל ילד, ביגוד חדש, הנעלה, ריהוט חדש, מחשוב, קרבה לבתי הספר ועוד.. הדבר גורם לבהלה שכן גם ככה ההורים מבולבלים מתהליך הגירושין ועכשיו צריך להתעסק עם כל ההוצאות הגדולות שעומדות בפתח. 

בשיטת הנסטינג כל הורה יכול בקלות לקבל את תהליך הפרידה ולהתחיל לחפש דירה קטנה וצנועה אשר תספק רק את צרכיו במיקום שנוח לו בלא הצורך לחשוב על הצרכים של הילדים דבר אשר יוזיל משמעותית את ההוצאות וימנע הוצאות כפולות.

למרות יתרונות השיטה יש לה גם חסרונות:

שיטת הנסטינג לא מתאימה לכל אחד שכן בכדי להצליח ולקיים את השיטה יש צורך באמון הדדי ותקשורת בינאישית טובה בין ההורים. זוגות שנפרדים ומתגרשים בצורה מכוערת לא יצליחו לנהל את הדרוש מהשיטה. 

קושי פסיכולוגי: ישנם זוגות רבים שלא יצליחו פסיכולוגית להתנתק מהעבר ומהפרידה ויהיה קשה להם לקבל את העובדה כי הם ימשיכו להתקלח ולישון באותה המיטה של הבן זוג לשעבר. 

הפינה הפרטית: ישנם זוגות שיעדיפו שתהיה להם הפינה הפרטית שלהם, הפינה הקבועה והשקטה בלא הצורך להחליף מקום כל הזמן ולכן שיטת הנסטינג תהיה קשה ליישום. 

דאבל נסטינג – DOUBLE NESTING

ישנה דרך אחת נוספת בכדי לנסות ליישם את שיטת הנסטינג שמהווה גם יתרון וגם חיסרון, והיא הדאבל נסטינג, בדרך הזו בני הזוג שוכרים יחדיו דירה קטנה אחת אשר תשמש אותם לסירוגין כפי שהם חולקים את הדירה שבה נמצאים הילדים וכך הם יחסכו הוצאות גדולות ומיותרות.

יש לזכור כי שיטת הנסטינג היא שיטה לתקופת ביניים בה הילדים יתורגלו לקבל את דבר הפרידה בצורה עדינה, עד לרגע בו הם יצליחו ללא חשש ללכת לכל הורה בנפרד. 

יחד עם זאת יש לדאוג ולהגדיר באופן מדוייק וברור בהסכם הגירושין, מי נמצא עם הילדים ומתי, מי משלם מה ומתי, מי קונה מה ואיך, תום תקופת הנסטינג, ועוד….

הדרך הטובה ביותר היא להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום המשפחה וההסכמים אשר יש בו לבדוק את רצונותיהם האמיתיים של בני הזוג ושל ילדיהם ולבחון האם לזוג יש את היכולת הנפשית והרצון לנהל וליישם את שיטת הנסטינג.

זכרו כי אתם אלו שמתגרשים ולא הילדים, אז בואו נתגרש בטוב!

*המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מתייחס לשני המינים.

נאשם הורשע בבית משפט המחוזי בחיפה בגין עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בעבירה של איומים, ונגזרו עליו עונשים של 4 שנות מאסר בפועל ו – 12 חודשי מאסר על תנאי.

הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט העליון בדבר אי חוקיות החיפוש שנערך בביתו על ידי המשטרה, וטען כי דוח הפעולה שנערך אינו עולה כדי פרוטוקול כדין שכן החיפוש לא נערך בפני 2 עדים כדרוש וכי אין הסכמה מפורשת של המערער כי החיפוש ייעשה ללא נוכחות 2 עדים.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי סעיף 26(א)(3) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], השתכ"ט-1969 קובע: כי חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, אלא אם תופס הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערוך את החיפוש שלא בפני עדים. הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך על ידי עורכי החיפוש.

עיון בדוח הפעולה העלה כי לא מתועדת "בפרוטוקול" הסכמה מפורשת של תופס הבית לעריכת חיפוש שלא בפני עדים ולכן החיפוש בביתו של המערער היה בלתי חוקי והוסיף כי פרוטוקול אינו מהווה תחליף לדרישת נוכחותם של עדים בעת חיפוש אלא הוא כלי לתיעוד בקשת תופס הבית כי החיפוש ייערך שלא בפני עדים.

לאור אי חוקיות החיפוש קבע בית המשפט העליון על הפחתת חצי שנה מעונש המאסר שהוטל על המערער.

ע"פ 482/20 כסאב מטר נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו 04.06.2020.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן

לשון הרע היא אמירה הפוגעת בכבודו או בשמו הטוב של האדם, קבוצת בני אדם או ארגון.חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), מגדיר ועוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של האדם באמצעות הטלת איסור פרסום ביטויים העלולים להשפילו או לבזותו.
פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין בגינה ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ואף יכול להתגבש לכדי עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר

בפס"ד – תק (חד') 30315-03-19 שירלי עודד נ' שי ברכה שניתן ביום 10.09.2019, חייבה כב' הרשמת הבכירה טלי מירום מביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה את חבר סיעת "יש עתיד" שי ברכה, לשלם פיצויי לשון הרע בסך 17,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 700 ש"ח לחברתו לסיעה, שירלי עודד, וזאת עקב כינוייה "יא נואפת" במהלך ויכוח סביב הצבעה על פרויקט פינוי-בינוי בעיר חדרה.
הרשמת דחתה את טענתו של שי ברכה כי לא התכוון להיבט המיני אלא לבגידה פוליטית והבהירה שנאיפה מתייחסת בהכרח לקיום יחסי מין עם מי שאינו בן הזוג, וכי שי ברכה חצה קו אדום.
עוד הוסיפה הרשמת כי לא רק שברכה לא התנצל אלא המשיך ופרסם פוסטים פוגעניים על הגב' עודד, כולל פוסט שלעג למראה החיצוני שלה.
לאור התנהלותו של שי ברכה הרשמת לא סברה כי הוא זכאי להנות מהגנת תום הלב וחייבה אותו לשלם פיצויי לשון הרע.