נאשם הורשע בבית משפט המחוזי בחיפה בגין עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בעבירה של איומים, ונגזרו עליו עונשים של 4 שנות מאסר בפועל ו – 12 חודשי מאסר על תנאי.

הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט העליון בדבר אי חוקיות החיפוש שנערך בביתו על ידי המשטרה, וטען כי דוח הפעולה שנערך אינו עולה כדי פרוטוקול כדין שכן החיפוש לא נערך בפני 2 עדים כדרוש וכי אין הסכמה מפורשת של המערער כי החיפוש ייעשה ללא נוכחות 2 עדים.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי סעיף 26(א)(3) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], השתכ"ט-1969 קובע: כי חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, אלא אם תופס הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערוך את החיפוש שלא בפני עדים. הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך על ידי עורכי החיפוש.

עיון בדוח הפעולה העלה כי לא מתועדת "בפרוטוקול" הסכמה מפורשת של תופס הבית לעריכת חיפוש שלא בפני עדים ולכן החיפוש בביתו של המערער היה בלתי חוקי והוסיף כי פרוטוקול אינו מהווה תחליף לדרישת נוכחותם של עדים בעת חיפוש אלא הוא כלי לתיעוד בקשת תופס הבית כי החיפוש ייערך שלא בפני עדים.

לאור אי חוקיות החיפוש קבע בית המשפט העליון על הפחתת חצי שנה מעונש המאסר שהוטל על המערער.

ע"פ 482/20 כסאב מטר נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו 04.06.2020.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן